היכרות עם המשפחה של כריסטינה

את כריסטינה הכרתי כשהיא הגיעה לעשות סטאז' בארץ, במקצוע רפואי נחשב. היא לא הייתה נערת ליווי קלאסית, אלא בחורה צעירה ופרועה מאד, שרצתה לעשות חיים והבינה שהיא יכולה לעשות מזה כסף. אני הכרתי אותה מיד כשהשתחררתי מהצבא, והיא הייתה כמה שנים יותר גדולה ממני. אהבתי אצלה שהחיים הם מגש של ממתקים בשבילה. היא הייתה תאוותנית, הרפתקנית, ומלאת שמחת חיים.

בחור די סטנדרטי פוגש בחורה גדולה מהחיים

כשהכרתי את כריסטינה, היא ישבה בפאב בנתניה, מוקפת בחורים צעירים, וכולם שתו ודיברו בקולי קולות. כמה בחורות לידה נראו מודאגות קצת. בכל זאת, בחורה לבד, שיכורה, מוקפת בבחורים שיכורים. זה נראה מסוכן קצת. אני הייתי בחור שלא ראה עולם, שלא הייתה לו אף פעם חברה, טיפוס תמים למדי. התיישבתי על הבר, הזמנתי בירה ונעצתי בה מבטים. זה היה משגע בעיניי. איך שהיא צחקה בפה פתוח, איך שהיא אכלה בחושניות ותיאבון. באיזה שהוא שלב, היא קמה כדי ללכת לשירותים, נעצרה לידי וחייכה אלי. התאהבתי בה באותו רגע. כשהיא חזרה היא שוב עברה לידי, ואני לא יודע מאיפה שאבתי את האומץ, אבל משכתי אותה אלי והדבקתי לה נשיקה עסיסית על השפתיים. יכול להיות שהייתי פשוט שיכור – זו הייתה הבירה הראשונה בחיים שלי. כריסטינה לא התנגדה למזלי, אלא התיישבה בחיקי ונישקה אותי ממושכות. הידיים שלה היו בשערי, וזה היה נעים בטירוף. הפסקנו, והסתכלנו זה לזו בעיניים.
"אתה רוצה לבוא אלי?", היא שאלה.
ברור שהסכמתי.

החדר הקטן בבית של כריסטינה

נכנסנו לדירה קטנה בבניין בנתניה, מאחורי סופרמרקט. להפתעתי, בסלון ישבו כעשרה בני משפחה שלה. כולם מבוגרים ורוסים.

"תכיר", היא אמרה לה, "אלה דודים שלי, אני ישנה אצלם".

הדודים לא נראו שמחים במיוחד לפגוש אותי, אבל כריסטינה נראתה שמחה ולא מובכת בכלל. היא תפסה לי את היד ומשכה אותי לחדר שלה.

המיטה שלה הייתה ורודה כמו של ילדה. נשכבנו אליה והתחלנו להתנשק. כריסטינה נשיקה אותי בכל הגוף, ליקקה לי את הזין ואת הביצים, לימדה אותי איך להתעלס. כשהיא גמרה, הייתי צריך לשים יד על הפה שלה, כדי שבני המשפחה שלה לא ישמעו אותה צורחת. זה רק הדליק אותה עוד יותר, והיא גנחה בקולי קולות. כשיצאנו משם הייתי אדום ונבוך, וכולם הסתכלו עלי במבט כעוס. אבל כריסטינה רק אמרה לי:
"רוצה קפה? איך קוראים לך בעצם?"

השאר תגובה

אהיה הראשון להשאיר תגובה לכתבה זו