נערת ליווי בשם בל

נשף מסיכות

בפורים של 2017 הייתי מדוכא ובודד, אחרי שהחברה הרצינית הראשונה שלי עזבה אותי. הייתי אז בשנה האחרונה של לימודי הרפואה. לא היה לי זמן לכלום, בטח לא למצוא חברה חדשה, והדבר האחרון שהתחשק לי לעשות זה לצאת לבלות. אבל כשהחבר'ה שלי אמרו לי שיש מסיבת תחפושות עם הרבה אלכוהול וכוסיות, זרמתי. לבשנו כולנו את מדי המתמחים שלנו מבית החולים והגענו למסיבה, שהתקיימה בלובי של מלון גותי ומפואר.

היפה והחיה

הסתובבתי במסיבה, מחפש את עצמי, כשפתאום ראיתי אותה. לבושה כמו בל מהיפה והחיה, נראית כמו נסיכה שברירית שרק מחכה לרופא חסון כמוני שיבוא להציל אותה. היא בהתה באוויר ונראתה משועממת. ניגשתי אליה. היא נשאה אלי זוג עיניים ענקיות מאחורי מסיכת תחרה שכיסתה את רוב פניה.

"רוצה לצאת קצת החוצה?" שאלתי אותה. היא הנהנה, נעמדה ומעדה עלי. יצאנו לאוויר הירושלמי הקפוא בחוץ. התיישבנו על נדנדה והדלקנו סיגריה. ראיתי שקר לה, וחיבקתי אותה. היא התכרבלה בזרועותיי, ופתאום נישקה לי את הצוואר. לא הבנתי איך זה קרה פתאום, היא נראתה כל כך ביישנית. נישקתי אותה בחזרה. היא ליטפה לי את החזה מתחת לחלוק הרופא הדקיק, ואני העזתי, ושלחתי יד ללטף את החזה שלה.

"רוצה לעלות למעלה?" היא שאלה.

"יש לך פה חדר? במלון?" שאלתי. היא הנהנה.

עלינו למעלה, ונכנסנו לחדר הקריר. היא הסירה את המסיכה שלה, ומתחתיה התגלו פנים יפים וצעירים. הורדתי לה את התחפושת באיטיות, מבלי להדליק את האור. משכתי אותה אלי, ונישקתי אותה בכל הגוף, מרגיש את הצמרמורת שעולה בכל איבריה. היא רכנה למטה, הכניסה את האיבר שלי לפה שלה ומצצה אותו חזק וביעילות. כשגמרתי, היא הדליקה סיגריה ליד החלון. הגפרור האיר את פניה היפות.

"איך קוראים לך?", שאלתי.

"בל", ענתה.

"לא, השם האמיתי", אמרתי מחייך.

"בל זה הכינוי שלי. אני נערת ליווי" אמרה וסקרה את פני בחשיכה, מנסה לראות איך אגיב. היא עמדה ערומה מול הירח המלא, נראתה כמו שחקנית בסרט צרפתי.
"אל תדאג", אמרה לי, "אתך זה לא היה בשביל הכסף. אתה פשוט ממש חתיך".

השאר תגובה

אהיה הראשון להשאיר תגובה לכתבה זו